על אנשים שהלכו לאיבוד
אזהרה: פוסט פחות אופטימי מהרצוי. הפוסט הזה נכתב על (חלק) מהאנשים שפגשתי בדרך. יש לקרוא אותו בבחינת נקודת מבט אישית בלבד. אפריקה, הכריע...
נסענו לשליחות מטעם משרד החוץ. שלוש שנים, שהפכו לשש בערך. זה לא מעט זמן, אבל היינו רוצים להאמין שזה גם לא ממש המון, ושכשנחזור - לביקורים וגם בכלל - נרגיש כאילו לא עזבנו בכלל. חשבנו גם שכדי להצליח כדאי לשתף אתכם במה שקורה איתנו, וגם בגלל שאנחנו רוצים לחשוב שזה עשוי להיות מעניין. וגם כדי שיהיה לנו מן סוג של יומן מסע כזה, אם זה יצליח. וגם סתם, כי בא לי לדבר.