מתניתין: הכל חייבים באשרות. גמ': 'הכל חייבין' לאתויי מאי? קונסולא ורב שגרירא - חד אמר לאתויי האזרחין, וחד אמר לאתויי החוקרין. וכולהו, לאתויי הדיפלומטין. ולמה נקרא שמן דיפלומטין? שהם מדופלמין ומטין את המלכות לטובת מדינתא דילהון. ולמה נקרא שמן חוקרין? על שום ששמים חוק לדרכי הטבע, ורנין בדבר בכתבי עטן, וביני וביני מעלים קושיות ופתרונות. ד"א, שהם מכלים ימיהם להביא לחם חוק (וא"ד פרנסא) לביתהון, ומעלין חרס בידיהון. תא שמע, האזרחין שהם דיפלומטין, דינא דמלכותא שהם פטורים מאשרות, דקיימא לן כל המקודש מחברו קודם את חברו, או דילמא חייבים באשרות, שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. א"ר שגרירא, מרגלא בפומי דאינשי, אין לך דבר קדוש מקדושת אזרחות דאמריקין.
הכא במאי עסקינן? בא מעשה לפני קונסולא מר, שהיו ימים טובים לחוקרת דביתא דדיפלומט, וסידרה סידורי בתר-דוקטורט באתרא רברבנוהי דמחקר, בכרך גדול של מנהטן. ולמה נקרא שמו מנהטן? שהכל טועמים בו כל טעם בעולם שמבקשים, דומיא דמן הניתן. בעא ההיא חוקרת להתחלא למחקר דילה בזמן קריב, והוות דין מלכותא לסובב ויזה דדיפלומטין ולהחליפה בויזה דסטודנטין בעדה ובעד זעיר דרדקין קונדסין דילה.
לית מאן דפליג דהוו אינשי דעלמא נוסעים חוץ לגבולין ומחדשים אשרותיהם במדינא אחריתא ומותבין לאתרא דביתם. ייחדו המאשרים אשרות זימנין מועדים להיות מראיינים, ולא שתו מועדיהן אלא בזימנין רוויחין ובאתרין רחוקין טובא. מצאה ההיא חוקרת מיני אמתלאות למועד קריב לראיון, והוות רעוא קדם מלכותיה דאשרות לתת זימנא להדיא בזמן קריב, בכרך של מונטריאול שהיא סמיכא למתא דמנהטן. נפקא ואזלת ההיא חוקרת וב"ב למדינת הים של קנדה, מהלך שית שעות, ותלגא וכפור שליטין בה.
מאי שעת יציאה? רב שגרירא אמר בשעה שהדיפלומטין מכלין דבריהן בבית הועד, ומלמדי תינוקות אומרים משעה שהדרדרקין מסיימים לדרדק דירדוקן. מכללא – הרוצה להחמיר יצא בין הערביים, ויסע לעת ערב, ויגיע בסוף אשמורה הראשונה. וכל אותה העת הדרך נמשכת והמעלות מתחסרות, ורוכבי אתונות צחורות, דמיקרי אבטומוביל, זונין בממתקים – דמרגלא בפומי דאינשי דמיני מתיקה משיבין מאור עיניו של אדם ומשקיטין את הדרדקים. כיוון שיצאה אשמורת ראשונה, נטו לחנות בעיירה הסמוכה לגבולין. ומאחר שכלתה רגל מן השוק, לא מצאו אלא פתקא טבא חדא על בבא דפונדק והווי בו שמם, ושם חדרם ומפתחי דפונדק, ואסיקו לחדרם. אמהון הוויית בדחילו ורחימו ובשמחה על התה והלימון והספרים הישנים שמילאו את המקום, ודרדקים בהשתדלות רעש רבה, שנאמר בשעה ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש, והיינו דאמרי אינשי אסתירא בלגינא קיש קיש קריא.
תניא, מאימתי קורין את שמע בשחרית? משעה שריקא צעירא קופץ על ריקא בכירא ומעיר אותו, שנאמר כל דאלים גבר, והיה הבכיר ישן והצעיר אלים. ואפילו לא נשמע שכוי, ואין מכירים בין תכלת ללבן ומק"ו שלא בין דרדק לדרדק, וק"ו בן בנו של ק"ו שאינם יודעים בין מי אני לאיפה אני ללמה אני, מתקנת דרדקין שזהו זמן שחרית. קמו וירדו ויצאו, והתפללו שחרית בתלגא לסיפו של האגם הנפלא והקפוא שמעבר לפונדק, וברכו מה רבו מעשיך ה' ומה נתמעטו שעות השינה, וחזרו לשתות קפה בפונדק הספרים המקסים, ויצאו לעבור את הגבול להגיע בזמן לראיון במונטריאול, ועשו יום חילוף האשרה יום טוב.
היו אנשי מונטריאול שבקוויבק שבקנדה, דמיקרי קבקוואה – דומיא דקול צפרדע, מדברים גבוהה גבוהה בכל מיני מילין דצרפתין ומבטלין כל כתב בשפת אנשים רגילים, וליתא אהבת נוכראין בליבם. באה החוקרת, דרדקיה ומסמכיה כדבעי, בדחילו ורחימו לבית המלכות, ובה מבקשי אשרות רבים המזומנים לאותו מועד. מקצת מבקשים אוחזים במסמכים, ופיהם ממללן גוזמאות על חברים וכתובות באמריקה, ואין פיהם ומסמכיהם שווים, ודי לחכימא ברמיזא אם התקבלו אשרותיהם אם לאו.
מהו דתימא, אם ליתא באינשי דמונטריאול אהבת נוכראין, שמא יגרשו בבושת פנים את מבקשי האשרות? קא משמע לן. רגילין היו אנשי קוויבק בערבובייא של זהויות, והיו מנסים לסייע בידם של מבקשי האשרות, וגילו אורך רוח וסבלנות מפתיעים. אחר ששמו את ליבם ההוא ביריוני דביטחון אל הריונה של אשת הדיפלומט, ומשראו כמה דרדקיה מתנהגים יפה ובסבלנות, מיהרו אותה לאלתר לקדמת התור והראיון, והיו מתקשין בסוגיא דשעטנז דרכון דיפלומטין ואשרה דסטודנטין.
ומאי איקשי להון? מעיקרא קיימא לן דאין שתי אשרות דרות בדרכון אחד. ולא נהירא דילמא אשרה דסטודנטין ודרכון דדיפלומטין תרתי דסתרי הוויין, ואין דרכון דדיפלומטין יכול שתהא בו אשרה אלא דדיפלומטין, או דילמא יכול הוא דרכון דדיפלומטין להכיל כל אשרות שבעולם, דקים לי בדרבא מיניה, וקאימת ליה אשרה דסטודנטין על גבי דרכון דדיפלומטין. דא עקא דהיתה חוקרת אומרת שאשת דיפלומט אומרת לית לי דרכון אחרינא אלא דרכון דיפלומטי ותו לא, ובו אשרה דדיפלומטין דצריכא שתהא מוחלפת באשרה דסטודנטין. שאלו לו לבר סמכא, וערכו שקלא וטריא במתינות וסבלנות, ולא גבה טורא ביניהו, ונתנו גושפנקא לכרוך אשרה דסטודנטין ואשרה דדיפלומטין יחדיו גבי דרכון דדיפלומטין, ולא זו אף זו, אף אישרו להנפיקם לאלתר ועד יומיים, שנא' אם תעזבנו יום וגו', ולא בעו לעשרה ימי עסקים כדמעיקרא, שכן היו צריכים הדרדקים וב"ב לחזור לניו יורק.
יצאו משפחת הדיפלומטים, החוקרים והדרדקים והמשיכו למחרת היום בטיולם במונטריאול ,במתא דתחתא ובטורא מעליא, בתלגא ובתצפיתא, אתו לאסוף את דרכוניהן בשעה היעודה ואזלו לביתהון עייפים אך מאושרים, תרתי משמע.
